מי מתגורר באחוזה בליי - The Haunting of Bly Manor

* * * מכיל ספוילרים * * *

הסדרה מתוארת כעונה השנייה לסדרה "מי מתגורר בבית היל", אך אין ביניהן שום קשר מלבד מספר שחקנים, שחוזרים לשחק כדמויות אחרות, והאווירה המפחידה והמצמררת שהייתה בעונה הראשונה. גם כאן מדובר בסדרת אימה, על אחוזה אחרת בעיירת בליי.

את הסדרה אנחנו מתחילים במקום אחר לגמרי. אנחנו עוקבים אחרי אישה חביבה, נראת מבוגרת, שאת שמה אנחנו לא יודעים. היא מגיעה אל חתונה צנועה (שמכבדת את כל הנחיות הקורונה). האישה נכנסת ונראה שאף אחד לא מתייחס אליה יותר מידי. אנחנו לא לומדים יותר מידי על הדמויות הנוספות, את שמם, מהות החתונה והקשר של כל אחד מהם. אנחנו ישר נשאבים לתוך סיפור של האישה, כשהיא מחליטה לספר סיפור ארוך (ארוך מאוד) על אחוזה רדופת רוחות. ומכאן, אנחנו לא רואים את האישה הזו עד לפרק האחרון של הסדרה, אלא רק שומעים אותה, כמספרת. היא הופכת לקול צף שמסביר לנו בשפה גבוהה על המרחש.

בסיפור שלה היא עוקבת אחרי דני (דניאל), אישה חביבה, מורה במקצועה, שהגיעה ללונדון לעשות בייביסיטר על שני ילדים, בטענה שהיא רוצה לחנך את דור העתיד (יש יותר צהובה מזה?!). היא נפגשת עם הנרי, הדוד של הילדים, שאחרי שני מפגשים בעלי נושאי שיחה מוזרים למדי, מקבל אותה לתפקיד. דני, שמציגה את עצמה בהתחלה כאישה עצמאית וחזקה, בעלת דעות ברורות. אט-אט רוחה נשבר בתוך האחוזה האפלולית והיא מתחילה לאבד את שפיאותה. היא מתחילה את הסדרה כשהיא לא מאמינה בכל סיפורי הרוחות והשדים, אך עד מהרה נכנסת לתוך הטירוף של האחוזה הזדונית. בנוסף, מגיעה דני עם עבר עצוב לא פחות. במהלך הפרקים אנחנו מתוודים לדמות שרודפת אחריה, זה מוצג לנו כבר מהפרק הראשון ועוד לפני שהיא מגיעה לאחוזה, כאן אנחנו יודעים שהולך להיות פרק על עברה ואכן כך, פרק שלם שמוקדש לרומנטיקה מצערת של אהבה חד צדדית, שבסופה אנחנו מגלים שהרוח שעוקבת אחריה היא הרוח של ארוסה. פה התחלתי לתהות מעט, כל הרעיון של הסדרה היא שהאחוזה רדופה, אך מתגלה לנו כי דני רואה רוחות עוד לפני, כך שזה לא קשור לאחוזה.

במהלך הפרקים אנחנו לומדים על דמויות המשנה שלנו, אוון; בחור חינני, נהג מונית וטבח האחוזה. כבר בהתחלה ניתן היה לראות סוג של ניצוץ בינו לבין דני, אך להפתעתי זה לא קרה בסוף (נקודה לזכות הסדרה). אוון לא מתפקד יותר מידי, רוב הסדרה אנחנו שומעים על מערכת היחסים בינו לבין אימו. הוא נע בין האחוזה למגורי אימו ותפקידו העיקרי לא ברור, אלא יותר בהובלה של דמויות המשנה. לדמות הראשית, דני, הוא לא טורם יותר מידי ואם לא היה, זה לא היה משנה לאף אחד.

גברת גרוס; אישה חסרת הבעות וגם כשהיא מחייכת, אולי עדיף שלא. במהלך הפרקים אנחנו רואים את הדיאטה המטורפת שהיא עושה, היא מתעקשת לא לאכול כלום והיא רק שותה תה. גרוס היא מנהלת את האחוזה ולדני, היא אדם שניתן לסמוך עליו. אפילו שהיא עושה דברים חשודים מאוד ובצד של הצופה היא נראת כמו אחד שמסתירה משהו ואולי אחת שלא כדאי לסמוך עליה, אך כמובן שדני תמימה מידי להבין זאת. בפרק שמוקדש במיוחד לסיפור שלה אנחנו מגלים שהיא מתה על ידי רוח אחרת, וגופתה נמצאת בתוך הבאר בסביבת האחוזה. כאן אנחנו מוצאים תשובה לסדק על הקיר שהיא רואה שוב שוב, פתרון יפה מאוד למוטיב הסדר.

באותו פרק שמוקדש לגברת גרוס, פרק ארוך ומסורבל עם הרבה קפיצות בזמן, אנחנו לומדים שהיא רוח וכנראה שבכל פעם מחדש שהיא מגלה זאת, היא שוכחת את העובדה הזו. אני מבין את הקטע של הפוסט-טראומה ובגלל זה היא כנראה לא זוכרת, אך לא הבנתי את העובדה שכולם יכולים לראות אותה. או את העבודה שהיא מסתובבת ברחבי האחוזה, נוגעת בדברים ואפילו שותה תה כל הזמן. כשרוחות אחרות לא יכולות לעשות זאת. רוחות אחרות היו בין החיים למוות, לא יכלו לראות אותם תמיד, במיוחד שלא לגעת בחפצים. כל פעם שנגעו בבן אדם חי השתלטו עליו. גברת גרוס לא עושה את כל זה, מה הופך אותה לרוח כל כך מיוחדת. ועוד, גופתה של גרוס נמצאת בבאר זמן רב, איך אף אחד לא מריח את הריח המסריח של הגופה?!

פלורה ומיילס; שני הילדים שמתגוררים באחוזה. יש לציין שאלו הילדים הכי מלחיצים שיש. פלורה מתנהגת כל כך מוזר לפעמים, נדמה שהיא רואה דברים שאף אחד לא רואה. ומיילס, ילד עם פיצול אישיות, שמתנהג לפעמים בוגר לגילו. אין ספק שהילדים עשו את הסדרה. משחק מדהים וכל קטע איתם מפחיד יותר מהשני. נראה שהם יודעים ומודעים לרוחות באחוזה ומנסים, ככל שניתן, להציל את דני באימת הרוחות.

ג'יימי; היא החקלאית של האחוזה ובגדול לא עושה יותר מידי. לוקח זמן עד שמזכירים אותה וגם אז מדובר בקטעים קטנים וזניחים. היא מנסה לעודד את הדמות הראשית מספר פעמים, עד שמתפתחת בניהן מערכת יחסים. ג'יימי נועדה בעיקר לשמש מקום בטוח לדני, והיציאה מהארון שלה היא הובלה ליציאה מהארון מהעבר הרודף אותה.

הנרי; הדוד שמקבל את דני לעבודה. הוא לא מופיע הרבה וטוב שכך. שחקן מעצבן ודמות אפילו יותר. איכשהו הוא לא נמצא באחוזה ובכל זאת רוח רודפת אחריו. יש בניהם דיאלוגים מיותרים מאוד וחסרי חשיבות. הוא לא תורם בשום צורה לעלילה. והפרק השלם שהוקדש לו היה עוד 55 דקות שבזבזתי מהחיים שלי.

ולבסוף, פיטר; עובד לשעבר של האחוזה, שמת על ידי אחת הרוחות. וג'סל; הבייביסיטר לשעבר, שמתה על ידי פיטר ולמען האהבה. השניים ממרמרים לדני את החיים וגורמים לה לצאת מדעתה. הם משגעים אותה ורודפים אחריה, שבפעול אין סיבה לכך. בגלל שהם רוחות הם לא יכולים לצאת מאזור העיירה והתכנון שלהם להשתלט על גופם של פלורה ומיילס, דבר שאני לא מבין, הרי שפיטר ניסה לצאת מהאחוזה, שהוא משתלט על ג'סל, הוא לא הצליח, מה יהיה שונה הפעם?! הסיפור שלהם מגוחך והרדיפה שלהם אחרי האהבה טיפה משעממת.

הסיפור מסתיים בהסבר מפורט מידי על זוג אחיות, שאחת הרגה את השנייה וכדי לנקום בה היא רצחה אותה ובעצם רדפה את האחוזה כדי למצוא את הבת שלה. היא הרגה עוד ועוד אנשים כדי למצוא את הבת שלה, שכמובן לא תחזור. הבחירה של האנשים אותה היא הורגת הינה רנדומלית למדי. היא לא הורגת את כולם ויש לה חוקים משלה. וכדי שמסע הרציחות שלה יגמר דני מחליטה להקריב את עצמה ולתת לרוח להשתלט עליה. כמובן שבגלל שמדובר בדני שלנו, היא תופסת פיקוד על הגוף שלה ולא נותנת לרוח להשתלט עליה. היא יוצאת מגבולות העיירה ומסיבה לא ברורה, הרוח עדיין איתה. אפילו שהראו לנו שרוח לא יכולה לצאת מגבולות בליי. דני חיה עם הרוח בתוכה מספר שנים, תוך כדי שהיא מקיימת זוגיות בריאה עם ג'יימי. אך הגורל שלה נקבע מראש והיא חוזרת לאחוזה, נכנסת לאגם ונשארת שם לנצח כשהרוח נמצאת בגופה.

בסוף אנחנו חוזרים אל המספרת שלנו, שעד כה הייתה קול צף. בשיחות קצרות, שנותנים לנו, אנחנו מגלים שהמספרת שלנו הייתה ג'יימי כל הזמן הזה והאורחים סביבה היו דמויות מהסיפור. ושהסיפור בעצם אמיתי.

זה היה פחות או יותר העלילה, עלילה שהתחילה יפה מאוד. מותחת, מפחידה ומסתורית. אך עם הזמן הופכת ומתגלה כמשעממת, צפויה ודרמטית יותר מידי. ההבדל העיקרי בינה לבין הסדרה הקודמת "מי מתגורר בבית היל" היא שעכשיו הכותבים מנסים למצוא הסבר לכל דבר שקורה, ולפעמים בגלל שהם מנסים לעשות את זה הם מפספסים את העלילה הכללית. בסדרות אימה לפעמים לא צריך הסבר לכל דבר. בפרקים האחורנים הם מביאים לנו הסברים לא נחוצים, שרק מעלים עוד שאלות; כמו איך הרוח יצאה מגבולות בליי כשהיא בגופתה של דני? מה ההבדל בין גברת גרוס לבין פיטר בכל החוויה של הרוח? ועוד. עם כל ההסברים האלו והדרמה שנוספה לסדרה היא איבדה את האפקט הפחד, שבנתה עליו כל כך.

סדרה יפה ואכן מפחידה, אך בגלל שהעונה הראשונה הייתה כל כך מוצלחת פה הם טיפה פספסו אותי עם העלילה והסיפור הלא נחוץ. הבנתי שהיינו אמורים להיות מופתעים בסוף עם התגלית שהמספרת עם ג'יימי ושאר הדמויות סביבה הן הדמויות מהסיפור שלה, אך בגלל כל ההסברים שלהם לפני הצלחתי להבין את זה כבר, כך שאת אפקט ההפתעה איבדתי טיפה.

מומלץ לצפות בסדרה, בהחלט לא הייתי מפספס אותה, אך אל תצפו ליותר מידי. כי היא ממש לא כמו העונה הקודמת.