13 סיבות למה עונה 4 - 13 reasons why

*** עלול להכיל ספוילרים ***

העונה האחרונה של 13 סיבות למה יצאה לאוויר והיא בהחלט העונה האחרונה, ואם לומר את האמת מזל שכך.

העונות הקודמות הצליחו לעורר בי רגש כלשהו, בין אם שמחה, עצב, דיכאון וכו', אבל נראה כי העונה האחרונה הסתרבלה מאוד להגיע לאותן הרגשות.

אני לא אשקר, זו לא הייתה עונה גרועה והיא העניקה סיום לסדרה המוצלחת. אבל היו בה הרבה חלקים לא מובנים, לא ברורים וטיפה מגוחכים.

במידה וקראתם את הביקורת הכללית שלי לסדרה, הייתם יכולים לראות שאני די מרוצה מהסדרה. בתור סדרת נוער היא בהחלט בין הבולטות. היא הצליחה להעניק לכל חווית הלימודים תפנית מעניינת, דיכאונית ומרה (בדיוק מה שאני אוהב). להעביר מסר חזק וברור בכל עונה ולעמוד מאחורי המסר הזה. זו הסיבה שלא אהבתי את העלילה של העונה הרביעית והאחרונה. נראה כי הכותבים ניסו לשלב בין כמה מסרים וכמה עלילות ולא הצליחו באמת להתמקד במסר אחד שיכול להחזיק עונה שלמה.

בעונה הראשונה, עקבנו אחרי האנה בקר, תלמידת תיכון שהתאבדה והשאירה אחריה קלטות בהן היא מספרת על אותם אנשים, שגרמו לה להגיע להחלטה הזו. העונה השנייה והשלישית היו מעין המשך לעונה הראשונה. הם נוצרות בעקבות מה שקרה בעונה הראשונה וראינו כיצד הם השפיעו על הדמויות. העונה הרביעית היא המשך ברור לעונה השלישית ומעט לשנייה.

לאחר מותו של ברייס והפללתו של מונטי העונה עוקבת בעיקר אחרי קליי. רגשות האשם שלו מתחילים להציף אותו והוא עובר סוג של דיכאון, שמוביל אותו לאלימות, זעם ובאמצע העונה לבית משוגעים. ההתמוטטות הזו מובלת בעיקר בגלל דייגו ווינסטון, שמנסים להוכיח שמונטי הופלל, אבל אליהם נגיע אחר כך. קליי משתגע עוד ועוד, מתעקש באופן נואש לא לקבל עזרה מאחרים, בזמן שהוא מנסה בכל הכוח לעזור לאחרים כל הזמן. הוא מתחיל להיות אלים מאוד, להתחיל לשתות בצורה מופרזת ולהתחיל מהומות סתם ככה. זה עוד משהו שמובן לי, בכל זאת הוא עבר הרבה עונה קודמת. אבל לקראת סוף הסדרה, נראה כאילו אנשים שכחו מזה שהוא התחיל להשתגע וככה פתאום המצב שלו משתפר.

עוד מה שקורה איתו, הוא התחיל לקבל הודעות מיותרות, שמישהו מאשים אותו בהפללה של מונטי. הוא שוב מתחיל להשתגע ובמקום לספר לחברים שלו, שגם קשורים להפללה ולמוות של ברייס (אפילו יותר קשורים מקליי) הוא בוחר לא לעשות את זה. עד שלבסוף הוא מגלה לאני, בת זוגתו. ובסוף הכל מתגלה כשקר של דייגו. אפרופו אני, שבעונה השלישית קיבלה תפקיד מרכזי מאוד בסדרה, הפעם נעלמת כמעת לכל העונה ובסוף גם מוחלפת על ידי מעריצה שמנסה להתחיל עם קליי (חבל שזה לא קורה ככה גם במציאות).

אז כמו שהזכרתי לפני, ישנן שתי דמויות שמנסות לגלות מי הפליל את מונטי במוות של ברייס. הראשון הוא וינסטון, הוא יודע שהוא היה עם מונטי בלילה שבו ברייס נרצח והוא בוחר לא לגלות את זה לאף אחד. הרי אתה הבן אדם היחיד שיודע שמונטי לא עשה את זה ובמקום לצאת ולהגיד משהו, אתה מנסה לשחק משחק בלשים קטן. והרי מה יקרה אז? נגיד ואתה מגלה מי הרוצח האמיתי, מה תעשה אז?! איזו הוכחה יש לך? ההוכחה היחידה היא שהייתה עם מונטי ואת זה אתה יכול לספר למשטרה בלי כל השטויות שלך. בסוף וינסטון מגלה מי רצח את ברייס ובוחר לא לעשות עם זה כלום. לא ללכת לספר למשטרה, לא לספר לדייגו, בדיוק ההפך. הוא הולך לדבר עם הרוצח ולהגיד לו שהוא סולח לו, או משהו בסגנון. הוא פשוט נטש את כל העקרונות שלו כדי לסייע לקבוצה הראשית. מה המסקנה, שום דבר רע לא יקרה לקליי ולחבורה שלו.

השני שמנסה לגלות את האמת הוא דייגו, לעומת וינסטון לדייגו אין שום הוכחה רק הרגשה פנימית. איזה שטויות. הוא מחליט למרר לקליי את החיים בגלל הרגשה פנימית. תתבגר אחי. (היה לי מישהו בתיכון שהייתי בטוח שהוא חייזר, לא מיררתי לו את החיים. אלא המשכתי הלאה עד שיראה את הפרצוף האמיתי שלו. זה לא קרה) וכמו וינסטון, אחרי שכל הסדרה ניסה לגלות את האמת, בסוף הוא פשוט שוכח הכל. ככה סתם.

לעונה לא הייתה פואנטה, בשום פרק. פתאום היה אפשר לראות שמדובר בסדרה נוער כתובה לא משהו. וגם שחשבתי, שהמסר של הסדרה, הוא שלכל אחד קיימת הזדמנות שנייה. בגלל שמנסים להסביר את זה לקליי, פעם אחר פעם במהלך העונה. אבל בסוף ג'סטין מת. פשוט מת. דווקא הבן אדם שעשה את השינוי הכי משמעותי בסדרה. היה מכור לסמים, הלך לזנות ובדיוק שהוא ניסה להיות בן אדם טוב יותר, העבר שלו חזר וגרם לו לחלות ולמות. המסקנה כאן, העבר תמיד רודף אחריך, אלא אם אתה קליי ואז כולם יסלחו לך.

מה שהכי עיצבן אותי בעונה היא העובדה שלא הזכירו את האנה והקלטות, חוץ מהפרק האחרון. כל מה שעשה את הסדרה מההתחלה, פשוט לא הוזכר במהלך העונה. האנה היא זו שהתחילה את הסדרה. היה נראה כאילו מדובר בסדרה אחרת לגמרי. רק בפרק האחרון כולם התאחדו להשמיד את הקלטות, כאילו להשאיר את העבר מאחור ולשכוח מהילדה שהתאבדה.

בקיצור, עונה לא נחמדה במיוחד. ואם היא הייתה העונה הראשונה של הסדרה, הסדרה לא הייתה מצליחה כל כך. אבל היא הגיעה לסיום וכנראה שבזמן טוב. ולמרות שקצת התעצבנתי על הסדרה עדיין היה בה משהו מרגש והיו קטעים שכן חיבבתי. כעלילה כללית היא לא משהו, אבל כחלקים קטנים היא נחמדה.